בנקאות, כינוסים, פירוקים וחדלות פירעון


ב נ ק א ו ת

ה.פ. (מחוזי מרכז) 5079-03-08 קלייב גרנט ג'ייקובס נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

בתיק זה ייצגנו את בנק דיסקונט לישראל בע"מ. 

התביעה:

תביעה נגד הבנק להצהיר על בטלות עיקול שהוטל על בית ושועבד לטובת המבקש אשר העמיד לצד ג' (בעל הבית) מימון שנדרש לשחרור הנכס ממשכנתא לטובת הבנק. 

העיקול הוטל מאחר ולבעל הבית נותר חוב לבנק לאחר ביטול המשכנתא.

נפסק:

נדחו טענות המבקש כאילו הבנק נהג כלפיו בחוסר תו"ל ולא מילא את חובת הזהירות כלפיו בהטילו את העיקול.
נקבע כי הואיל והמבקש היה מיוצג ע"י עו"ד והסכמתו לפרוע המשכנתא לטובת הבנק היתה חלק מההסכם בין צד ג' לבנק, הרי גם "אם חלים דיני זהירות יתר על הבנק, אין לומר שהיה עליו להתריע ברחל בתך הקטנה כי אם לא יעמוד החייב בחיוביו, יעמוד הבנק על זכויותיו למימוש בית החייב, למרות המשכון שנרשם לטובת המבקש".
המבקש חויב בתשלום הוצאות לבנק.


ת.א. 176928/09 (שלום ת"א) בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' חב' ברומקס בע"מ ואחרים
בתיק זה ייצגנו את בנק דיסקונט לישראל בע"מ.

 

החברה:


הנתבעת עסקה בשיווק מכשירי חשמל ואלקטרוניקה, אולם היקף המכירות שלה קטן באופן משמעותי, ומחזורה העסקי הצטמצם.
החברה התבקשה לצמצם אשראים קיימים ולחזק בטחונות, תוך שניתנה לה ארכה להתארגנות למצב החדש. החברה לא הגיעה לכדי הסדר עם הבנק, חרגה ממסגרת האשראי, דבר שהוביל להחזרת שיקים והגבלת חשבונה, ומכאן להפסקת פעילותה כליל. הבנק הגיש כנגד החברה והערבים לה תביעה כספית בגין חוב של יותר ממליון ₪.

ההליך:





החברה והערבים לחובותיה, הגישו במשותף בקשת רשות להתגונן, הנתמכת בתצהיר ובחוות דעת של רואה חשבון, לביסוס הטענה כי החברה התמוטטה כתוצאה מהפסקת האשראים באופן חד צדדי ע"י הבנק. לחיזוק הטענה צורפו דוחות שהוגשו במסגרת בקשה לקבלת הלוואה מהקרן לעידוד עסקים קטנים, מהם עולה, כי מדובר לכאורה בחברה רווחית, ובעלת פוטנציאל לרווחים.
לגרסת החייבים הופסק האשראי באופן חד צדדי, דבר שגרם לקריסת החברה ולנזקים עצומים. לטענתם, הם אינם חייבים כספים לבנק, ועל הבנק לפצותם במיליוני שקלים.

נפסק:

ביהמ"ש קיבל את טיעוני הבנק בסיכומיו, לא התחשב בחוו"ד רואה החשבון מטעם הנתבעים, אשר הודה כי לא בדק את מסמכי הבנק, וכי הסתמך על דברי הערב כי חל קיטון בפעילות החברה.
נפסק כי: "קטיעת האשראי היתה סבירה לפי שיקוליו המסחריים של הבנק, אשר היה רשאי לשקלם בדרך ששקל, מה גם שעיקר האשראי לא נקטע, ובסופו של דבר סגר הבנק את ברז האשראי העיקרי לאחר שהחברה חרגה ממנו".
גם בטענה בדבר הפסקת האשראי, נכיונות השיקים,לא מצא ביהמ"ש כל ממש, באשר מדובר בסכום נמוך יחסית, אשר הערב היה יכול לגייסו כאשראי עצמי.
נמצא איפא, כי החברה קרסה כתוצאה מירידה בהיקף עסקיה ולא מהפסקת האשראי.
סוף דבר בקשת הרשות להתגונן נדחתה.

ה.פ. (מחוזי ת"א) 1046/09, בנק הפועלים נ' רון אהרון ואח'

התביעה:

הבנק הגיש תובענה כספית ע"ס של יותר מ- 1.3 מל' ש"ח כנגד מי שערב לחובות חברה שבשליטתו.
כן התבקש בית המשפט בין היתר, להורות על רישום משכנתא בדרגה שניה לטובת הבנק על נכס מכוח הסכם הערב. הנכס היה רשום ע"ש הערב ובת זוגו דאז (אשר התגרשה ממנו), וכן להצהיר כי הערת אזהרה שנרשמה על הנכס לטובת ילדיו של של הערב טרם קריסתו הכלכלית, בטלה.
ההליך:

גרושת הערב טענה כי הינה בעלת מחצית הנכס, וכי מחציתו השניה ניתנה לילדיה כנגד כספים שחב לה הערב.

הוחלט:

 בפסק הדין (מפי כב' השופטת ד"ר ד. פלפל), נקבע כי הנכס שייך בשלמותו לערב, מחציתו מכוח הרישום על שמו, ומחציתו השניה מכוח הסכם גירושין, שהקנה לו זכויות שביושר בחלק שהיה של הגרושה. לנוכח זאת נקבע, כי הבנק זכאי לרישום משכנתא מדרגה שניה לטובתו על הנכס בשלמותו. 

בית המשפט דחה את טענות הגרושה, לפיהן אין הערב זכאי לקבל את חלקה בנכס, משלא שילם את מלוא תשלומי האיזון עליהם התחייב, וכן משלא החזיר לה ולילדיה הלוואה שקיבל. 
בית המשפט קבע, על סמך חוו"ד רו"ח מטעם הבנק, כי הערב שילם את מלוא תשלומי האיזון, ועל כן אין נפקא מינה אם הגרושה בחרה להלוות לו כספים אחרים. 
כן נקבע, כי הערת אזהרה לזכות ילדיו של הערב, שנרשמה על הנכס בטלה ומבוטלת. רישום ההערה ימים ספורים לפני חתימת הערב על ההסכם עם הבנק נגועה בחוסר תום לב, ונעשתה במטרה להבריח את הנכס, ולמנוע מהבנק להיפרע מחובות החייב. 

 


כ י נ ו ס י ם ,  פ י ר ו ק י ם   ו ח ד ל ו ת   פ ר ע ו ן

 

פש"ר 2189/05 בש"א 2205/06 (מחוזי תל אביב) בנק הפועלים בע"מ נ. ש. חן ייבוא וייצור רהיטים בע"מ (בכינוס נכסים):
בתיק זה מונה עו"ד ממשרדנו ככונס נכסים לחברה העוסקת בריהוט.
 
התביעה:

חברת ש. חן שכרה מתחם בתוך מפעל של רהיטי צ.ח.ר בע"מ בצפת.
החברה המשכירה השתלטה אט אט על המתחם ששכרה חברת ש.חן, סילקה את עובדי ש.חן מהמקום, תוך השתלטות על המכונות שבבעלותה. לבקשת הנושה המובטח, מונה עו"ד אריה חגי ככונס נכסים ופנה לבית המשפט בבקשה לקבלת סעד המאפשר לו תפיסת החזקה במתחם. בד בבד, איתר כונס הנכסים מכונה נוספת אשר הוברחה. המכונה נתפסה על ידי כונס הנכסים והועמדה למכירה.

ההליך:


הוגשה בקשה מטעם כונס הנכסים לקבוע כי נכסים שהיו בבעלות החברה ונלקחו ממנה על ידי רהיטי צ.ח.ר בע"מ הינם בבעלות חברת ש. חן.

נפסק:

בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת דניה קרת), התקבלה בקשת כונס הנכסים, ונקבע כי נכסים אשר היו בבעלות החברה, ונלקחו ממנה על ידי רהיטי צ.ח.ר בע"מ הינם בבעלות חברת ש.חן ושייכות למסת הנכסים של החברה, והם שועבדו לבנק. המכונות נמכרו לגורמים שונים ותמורתן שימשה לסילוק החוב לנושה המובטח.
בתיק זה בוצע הליך מהיר של איתור רכוש ומכירתו, דבר שהביא למיקסום הנשייה לנושה המובטח ופירעון מלוא החוב.


 

פש"ר 1698/08 בש"א 10419/08 (מחוזי תל אביב) עו"ד אריה חגי נ. אינובה יורו סיסטם בע"מ (בפירוק)
בתיק זה מונה עו"ד ממשרדנו כמפרק זמני.
 

התביעה:

חברה שעסקה ביבוא מטבחי יוקרה הפסיקה את פעילותה העסקית.
החברה הותירה אחריה לקוחות ששילמו עבור מטבחים ולא קיבלו דבר, וכן בנקים אשר העמידו אשראים לפעילות החברה.
ערב קריסתה החלה החברה להבריח את נכסיה, בכלל זה רוקנה את אולם התצוגה וכן העבירה סחורה שהוזמנה לידי צדדים שלישיים, תוך כדי העדפת נושים. עו"ד אריה חגי מונה כמפרק זמני לחברה, במטרה לאתר את נכסי החברה.
המפרק הזמני איתר בנמל מכולות הכוללות עשרות מטבחי יוקרה, שלא ניתן היה לשחררם עקב התנגדות בעלי המחסנים בהם אוחסנו המטבחים, אשר טענו לזכות עכבון. רשויות המס טענו לחיובי מס בגין הסחורה, נושים אחרים שהחזיקו בשטרי מטען טענו לבעלות על הסחורה.

ההליך:

על מנת לצאת מהמבוי הסתום, פנה המפרק הזמני בבקשה דחופה לבית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ורדה אלשיך), בבקשה לאפשר לו לשחרר את הסחורה מהנמל.

נפסק:

בית המשפט הורה לשחרר את המטבחים באופן מיידי לידי המפרק הזמני לצורך מכירתם (על אף טענות הנושים הנ"ל), כאשר טענות הנושים יתבררו בשלב מאוחר יותר בעת חלוקת כספי התמורה.
בסוף ההליך נמכרו המטבחים, חלקם לידי רוכשיהם המקוריים וחלקם לאחרים, כאשר טענות הנושים התבררו בהליך נפרד, מאוחר יותר.

 

פש"ר 12879/08 (מחוזי תל אביב) בנק הפועלים בע"מ ועו"ד אריה חגי הכונס הזמני של עמית רשת כלים חד פעמיים בע"מ (בכינוס נכסים) נ. לאומי קארד ואח'
הלוואות מטעם חברת כרטיסי אשראי, כנגד קיזוז תקבולים כפופה להמחאת זכויות הקודמת בזמן.
בתיק זה מונה עו"ד ממשרדנו ככונס נכסים זמני.
 
התביעה:

במסגרת הליכי כינוס נכסים של חברה שניהלה רשת חנויות, התברר כי ערב קריסתה נטלה החברה הלוואות מחברות אשראי. עת קרסה החברה, קיזזו חברות האשראי כספים שנגבו מכרטיסי אשראי שלהן כנגד ההלוואות, בעוד הנושה המובטח נותר בפני שוקת שבורה.

ההליך:

כונס הנכסים פנה לבית המשפט וטען כי יש להעביר לידיו את הכספים שקוזזו, בהיות הקיזוז נוגד את תנאי המחאות הזכות. בעקבות הליך זה העבירה אחת החברות לכונס סכומים שקוזזו.

נפסק:

ביחס לחברת האשראי שסרבה להעביר את כספי ה"קיזוז", נקבע ע"י בית המשפט המחוזי (כב' השופטת דניה קרת), כי יש לקבל את בקשת כונס הנכסים לקבלת הכספים מכח המחאות זכות שניתנו לטובת הנושה, ונדחתה טענת חברת האשראי ביחס לזכות קיזוז בגין הלוואות. בערעור שהגישה חברת האשראי לבית המשפט העליון, הומלץ לה לחזור בה מהערעור, וזו העביר לכונס סכום נוסף ש"קוזז".
משמעות ההחלטה חובקת סוגיה משפטית מורכבת, בפרט לאור כניסת חברות האשראי לשוק האשראים, המבחינה מחד בין זכות הנושה האוחז בהמחאת זכות על דרך השעבוד לבין זכותו של מחזיק לקזז כספים שברשותו, כנגד הלוואות שנתן לחברה החייבת. החלטה זו הובילה את חברות האשראי לבחינה מחודשת של ניסוח הסכמי המחאת הזכות תוך רצון לכלול סעיפי קיזוז מפורשים בהמחאות הזכות, ומנגד גרמה לכך כי הבנקים בוחנים מחדש את הסיכונים הכרוכים במתן אשראי כנגד המחאות הזכות של כספים שמקורם בחברות האשראי.


 

חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 8) (הקצבה לזכאי מזונות), התשע"ד – 2014:

ביום 18.3.14 אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 8) (הקצבה לזכאי למזונות), התשע"ד – 2014. דברי ההסבר להצעת החוק מעגנים את הנאמר בפסק הדין בעניין פש"ר (ת"א) 2206/05 בכשי דניאל נ' עו"ד אריה חגי (פורסם בנבו, 4.10.2006) כמובא להלן:

"בפסק הדין בעניין בכשי דניאל נ' עו"ד אריה חגי (פש"ר (ת"א) 2206/05), הוכר הצורך בכך שתשלום המזונות לא יתחיל רק עם הכרזת החייב כפושט רגל, אלא כבר עם מתן צו הכינוס, המהווה "נקודת מעבר" של החייב אל תחום ההליך הקולקטיבי של חדלות הפירעון".

תיקון מס' 8 לפקודה מקדים למעשה את המועד שבו ניתן יהיה להקציב סכומי כסף לזכאים למזונות לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל, כך שניתן יהיה לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת הקצבה החל ממועד מתן צו כינוס על נכסי החייב.

  

פש"ר 3302/02 בש"א 2269/04 (מחוזי באר שבע)הבנק הבינלאומי הראשון לישראל נ. עו"ד אריה חגי כונס הנכסים לשקמה תעשיות נייר בע"מ (בכינוס נכסים)
בתיק זה מונה עו"ד ממשרדנו ככונס נכסים.
 
התביעה:

חברה יצרנית נייר מאשקלון נקלעה לקשיים. לבקשת הנושה המובטח, מונה עו"ד אריה חגי ככונס נכסים (מפעיל) של החברה.
החברה הופעלה במשך כשנה בהליך כינוס תוך המשכת היצור על מנת להשלים הזמנות קיימות, עיבוד חומר הגלם, ומכירת הסחורה במקביל נמכרו כלל נכסי החברה.

ההליך:

הבנק הבינלאומי טען כי רכבים שהחזיקה החברה והיו רשומים ע"ש חברת ליסינג, משועבדים לבנק בשעבוד ספציפי. מנגד טען הכונס, כי הרכבים כלולים בשעבוד הצף שהתגבש על פי תנאי אגרת החוב.

נפסק:

בית המשפט המחוזי (כב' השופטת שרה דברת), קבע כי בעלת הרכבים היא החברה, מאחר והעסקה היא בגדר "ליסינג מימוני" ועל כן הרכבים הינם חלק ממסת נכסי הכינוס.
נקבע, כי חברת הליסינג לא יכלה לשעבד לבנק הבינלאומי את אשר אין לה, ולכן משלא היו הרכבים פיזית בידי חברת הליסינג, אזי לא קיים שיעבוד לטובת הבנק הבינלאומי, וכונס הנכסים זכאי למכור את הרכבים.
משמעות ההחלטה הינה כי בתיקים בהם קיים שיעבוד שוטף לטובת הבנק, קיימת לכאורה אפשרות, למכור את הרכבים שבשימוש החברה מכח "הסכמי ליסינג מימוני" לטובת החוב לבנק, באופן שהבנק זוכה לעדיפות לקבלת הכספים ומעמדה של חברת הליסינג נידחה לאור היותה בגדר "נושה רגיל".


 

פש"ר 2206/05 (מחוזי תל אביב) אברהמוב יפית (בכשי) נ. רונן בכשי ובנק הפועלים בע"מ
לא יאכף הסכם לתשלום מזונות מתוקף פס"ד מוסכם, מתוך קופת חדלות הפרעון.
בתיק זה מונה עו"ד ממשרדנו כמנהל מיוחד.
 
התביעה:

המדובר בבקשת קטינים, ילדי פושט הרגל, לקבל מקופת חדלות הפרעון סכום מזונות גבוה במיוחד, על פי הסכם גירושין שקיבל תוקף החלטה שיפוטית בבית המשפט למשפחה.

הוחלט:

בקשת אם הקטינים נדחתה. תשלום חוב מזונות שוטף נשלט באורח חד משמעי ע"י סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל. מכח מנגנון זה משולמים לעיתים תכופות סכומים הנופלים בהרבה מאלה שנקו בהסכמי גירושין, שכן המנגנון בפקודת פשיטת הרגל מאזן בין צרכי הנושים לבין חובת תשלום המזונות.
החלטה זו זכתה לאיזכורים רבים בפסיקות בתי המשפט.


 

פש"ר 2411/07 (מחוזי תל אביב), תמרה גולדפיין נ. כונס הנכסים הרשמי ואוסי גולדפיין
בתיק זה מונה עו"ד ממשרדנו כמנהל מיוחד
דחיית בקשת גרושת חייב (בהליכי פש"ר), לקבלת דמי מזונות חודשיים בגובה של עשרות אלפי שקלים לחודש בהתאם לפס"ד ובנימוק כי זו רמת החיים אליה הורגלה הגרושה.
 

התביעה:

במסגרת הליך גרושין נפסק לחייב תשלום דמי מזונות לילדיו ולאשתו וכן לאחזקת מטפלת בסכום חודשי גבוה.

ההליך:

בקשת הגרושה (בהליכי הפש"ר נגד החייב) לאישור גביית המזונות מקופת הכינוס בהתאם לפסק דין מזונות שניתן בבית המשפט לענייני משפחה, ובנימוק כי הורגלה לרמת חיים גבוהה.

נפסק:

נדחתה בקשת הגרושה בין היתר בנימוק: "קבלת בקשה מסוג זה, תיצור למעשה מצב בו ניתן להפוך רעיית חייב לנושה המרכזית שלו, ובדרך זו תמנע את הוצאת, משאביו של פושט הרגל אל מחוץ לתא המשפחתי, בין היתר באמצעות "הסכמה" של החייב לשלם לרעייתו תשלומי מזונות נדיבים, וליצור כך חוב "אוכל כל" שיבלע את מרבית הכנסתו וימנע את חלוקתה לנושים החיצוניים".

 

 

רע"א 9305/09 עו"ד אריה חגי נ. יוסף אלברק, מפרק החברה הכלכלית פרדס חנה כרכור בע"מ (בפירוק)

הארכת מועד בהגשת תביעת חוב.
 

התביעה:

מפרק החברה דחה את תביעת החוב של המערער (בגין שכר טרחת עורך דין), עקב איחור בהגשתה.

הוגש ערעור על החלטת המפרק לביהמ"ש המחוזי בחיפה (כב' השופט גדעון גינת), והערעור נדחה.

ההליך:

הוגשה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

נפסק:

בית המשפט העליון דן בבקשת רשות הערעור כבערעור עצמו, וקיבל את הערעור.
בעקבות ההלכה שנקבעה ע"י ביהמ"ש העליון ביום 21.8.12 בר"ע 9802/08 הועדה המקומית לתכנון ולבניה נ' א.ר. מלונות רותם בע"מ נקבע, כי בהתאם לפרשנות התנאים להארכת מועד להגשת תביעת חוב הקבועים בסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל שנדונה בפס"ד מלונות רותם יש ליתן הארכת מועד להגשת תביעת החוב עד למועד הגשתה בפועל, וזאת בהתחשב בנתונים שבהצטברם יחד מקימים "טעם מיוחד" להארכת המועד במקרה דנא. ואלה הטעמים: האיחור הקל יחסית בהגשת תביעת החוב (ארבעה ימים), העדר התקדמות כלשהי בהליך הפירוק בפרק הזמן שחלף מהמועד הקבוע בחוק להגשת תביעת החוב ועד להגשתה בפועל, והעובדה שהמפרק במכתבו הראשון מיום 11.5.2007 לא דחה את תביעת החוב מפאת איחור בהגשתה, ובכך יצר מצג כאילו לא נפל בה פגם מבחינה זו.
בנוסף, העובדה שבהסכם פשרה שנחתם עם המפרק התקבלו בקופת הפירוק כספים שהיה בהם כדי להביא לתשלום חובותיהם הנומינליים של כלל נושי החברה, כך שקבלת תביעת החוב לא תפגע בנושיה האחרים של החברה.

הערעור התקבל, המפרק חויב בהוצאות, ותביעת החוב הועברה לבדיקתו.