הוצאה לפועל


להלן לקט פסיקות של רשמי הוצאה לפועל בתיקים שטופלו במשרדנו, במגוון נושאים: חיוב הרשות המקומית בהמצאת אישורי טאבו לנכסים שנמכרו בכינוס; עיקול כספי חייבים שהוברחו לצד ג'; עיקול אצל צד ג' מקום שהחייב מסווה את פעילותו ע"י הקמת חברה אחרת.
ההחלטות מובאות כלשונן בהשמטות קלות.

הוצל"פ 01-22709-12-06 הקמת חברה חלופית במקום חברה חייבת - חיוב החברה החלופית בחובות החייבת 

בקשה לעיקול נכסי חברה חדשה (צד ג'), חליפת החברה החייבת, בנימוק שהחברה החייבת והחברה החדשה, ניהלו את אותו העסק באותו המקום והן חברות קשורות המהוות ישות עסקית וכלכלית אחת, ועל כן ניתן עיקול על מטלטלי החברה החדשה.
החלטה מיום 7.6.12; הרשם: גולן עמית

1.

נוכח נימוקי הבקשה ובהתחשב בהלכה שנפסקה בבר"ע ת.א. 2471/05 גל יעד בע"מ נ' ט.א. מכונות מזון וקידוד בע"מ, תק-מח 2005(3)4541, ובתוקף סמכותי לפי סעיף 7(ה) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, אני מורה על הטלת עיקול על זכויות חב' -- (להלן: "צד ג'") אצל המחזיקים כמפורט בבקשה עד לסכום החוב בתיק.
כן מורה למזכירות ההוצל"פ להנפיק טופס הוראות ביצוע עיקול מטלטלין ברישום בלבד בחנות בשם --- מוצרי חשמל, אשר יבוצע ע"י ב"כ הזוכה.

2.

ב"כ הזוכה ימציא העתק החלטתי לצד ג' וזאת מיד לאחר המצאת צו העיקול למחזיקים או בתוך 10 ימים לפני המוקדם וצד ג' רשאי להגיש הסתייגויותיו בתוך 20 יום.

3.

לא תבוצע כל פעולת מימוש אלא בחלוף התקופה האמורה לעיל וזאת ממועד מסירת ההחלטה כדין לצד ג' וחלוף התקופה המנויה באזהרה שנשלחה לחייבת.


הוצל"פ 01-53561-07-8 אי חיוב כונס הנכסים בחובות לעירייה טרם תפיסת חזקה בנכס וחובת המצאת אישור עירייה

החלטה מיום 8.11.09; הרשם: אריה ביטון
מורה לעיריית ראשון לציון למסור לכונס הנכסים אישור עירייה לטאבו, כדין, שכן, בהתאם להלכה הרווחת (בר"ע 1625/08 עיריית הרצליה נ' עו"ד טולדאנו), אין החובות שנוצרו בגין הנכס לטובת עיריית הרצליה טרם תפיסת החזקה בנכס ע"י כונס הנכסים מהווים חובות של קופת הכינוס ואין העירייה רשאית להתנות מתן האישור בתשלומם. העירייה תמסור האישור בתום 7 ימים מיום המצאת ההחלטה לידיה.
הכונס ימסור ההחלטה לעירייה במסירה אישית כדין.
במידה שלא ימסר האישור תזומן העיריה לדיון וישתו הוצאות כדין.

הוצל"פ 01-79272-07-7 הטלת עיקול על כספי חייב שבידי צד ג'
החלטה מיום 15.10.09; הרשם: אבי כהן
בפני שתי בקשות מקבילות וסותרות: בקשת צד ג' --- אימו של החייב, לביטול עיקול שהוטל לבקשת הזוכה ובמעמד הזוכה בלבד על כספים שהופקדו בחשבון בנק הרשום על שמה, ובקשת הזוכה למימוש העיקול הנ"ל.
ביום 6.7.09 נתבקשתי ע"י הזוכה ואישרתי עיקול מיוחד על כספים/נכסים ושיק השייכים לחייב, כאשר בשלב זה היה ידוע לזוכה על כך שהחייב מחזיק בשיק ע"ס 180,000 ש"ח לפקודתו ועל כך שהחייב מבקש לפדות במזומן שיק זה. יצויין, כי הזוכה ביקש גם שאורה על ביטול השיק ועל סעד הצהרתי של איסור העברת כספים מקופת הנאמנות שממנה נמשך השיק, אך לסעד נוסף זה לא נעתרתי. ביום 7.7.09, נתבקשתי ע"י הזוכה ואישרתי את הרחבת העיקול הנ"ל מיום 6.7.09, כך שיחול גם על כספים (בגובה סכום החוב בתיק - כ-71,000 ש"ח) שהופקדו בינתיים בחשבון הבנק של צד ג' אצל הזוכה (בנק הפועלים סניף ---).
ביום 30.8.09 הגישה צד ג' בקשה לביטול העיקול. באותו יום התבקשה צד ג' להגיש בקשתה מחדש, בצירוף "תצהיר מפורט כדין", ביום 6.9.09 הגישה צד ג' בקשתה מחדש, כאשר הבקשה לא נתמכה בתצהיר מפורט, אלא בתצהיר "בגצי", כלומר תצהיר שמנוסח כך שכל הנטען בבקשה הוא אמת, לא מדובר אפוא בתצהיר מפורט, וגם לא בתצהיר כדין (שכן תצהיר כזה לא יכול להיחשב כתצהיר עדות קביל).
ביום 14.10.09 (באיחור שאושר), הגיש הזוכה תגובתו לבקשת הביטול של צד ג', וכן בקשתו למימוש העיקול שבנדון. למסמך זה של הזוכה צורף תצהיר עדות מפורט של גב' --- מנהלת סניף --- של בנק הפועלים. יצויין, כי מדובר בחייב עתיר חובות בהוצל"פ: פתוחים נגדו כיום 11 תיקי הוצל"פ שונים בהיקף חובות כולל של 273,100 ש"ח, כאשר החוב בתיק שבנדון לבדו עומד כיום על כ- 74,000 ש"ח.
לאחר עיון בכל מסמכי וטענות הצדדים, כמו גם בכל שאר מסמכי ונתוני התיק והחייב, נחה דעתי שדין בקשת צד ג' להידחות ודין בקשת הזוכה להתקבל.
ראשית, דין בקשת צד ג' להידחות על הסף, שכן היא לא הגישה תצהיר מפורט כדין, כמפורט לעיל. שנית, לגופם של דברים, שוכנעתי, עפ"י הראיות שהוצגו בפניי, כי הכספים שעוקלו הינם כספי החייב (ולא כספי צד ג' אימו), וכי סדרת האירועים שהחלה בניסיון החייב לפדות השיק ע"ס 180,000 ש"ח לפקודתו והסתיימה בהעברה הבנקאית שבוצעה מקופת הנאמנות לחשבון האם מלמדת על כוונה להברחת הכספים הנ"ל מידי נושי החייב.
עפ"י הדין (סעיף 28 לחוק ההוצל"פ, כפי שפורש בהלכה הפסוקה וראו למשל פס"ד מיום 20.8.08 של ביהמ"ש המחוזי בחיפה בבר"ע 3322/08 גולוביחין נ' בנק דיסקונט), על רשם ההוצל"פ לקבוע, על בסיס ראיות המוצגות בפניו, אם המיטלטלין שיש ספק אם הם בבעלות החייב או בבעלות אדם אחר שייכים לחייב או לאדם האחר, כאשר קביעה זו הינה ברמה הלכאורית, והצד הנפגע מההחלטה רשאי לפנות לבית המשפט המוסמך בתובענה לסעד הצהרתי ולהוכיח אחרת. ובמקרה שלנו, שוכנעתי כי הכספים שעוקלו הם כספי החייב. החייב החזיק כאמור בשיק שניתן לו ע"י אימו מקופת נאמנות עבור אימו, ונהג בו מנהג בעלים ואף הצהיר בפני עובדת הבנק על בעלותו בשיק ובכספים, בוצע מהלך מהיר של העברת כספים מאותה קופת נאמנות לחשבונה של האם. יודגש, כי בכל הזמן הרלוונטי הזה היו מגעים בין הנוגעים בדבר, כך שהתמונה הכללית המצטיירת היא של זיקה ישירה בין הכספים שהופקדו בחשבונה של צד ג' לבין הכספים שהיו בידי החייב (באותו שיק על שמו, שאמור היה להיפדות על ידי החייב).
לסיכום: השתכנעתי שהכספים שבמחלוקת הם כספי החייב, ולפיכך ניתן היה לעקלם ויש לאפשר לזוכה לממשם, לפירעון החוב המבוצע בתיק הוצל"פ זה. בקשת צד ג' נדחית.

 

הוצל"פ 01-17167-12-6 בקשה לחיוב צד ג' בתשלום החוב הפסוק

החלטה מיום 2.12.13; הרשמת: מרים סגל

  1.  בפניי בקשת זוכה, לחייב את צד ג' אשת החייב (להלן: "צד ג'") בחוב הפסוק, בהתאם לסעיף 48 (א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק"). 
  2. על מנת לבסס חיוב של הצד השלישי בגדרו של סעיף 48 לחוק נדרש הזוכה להראות שהצד השלישי קיבל את צו העיקול, שבעת קבלת הצו היו בידי הצד השלישי כסף או נכס של החייב שצו העיקול חל עליהם, ושהצד השלישי נמנע מלמסור את הנכס/הכסף למוציא לפועל בכך הפר את חובתו על פי סעיף 47 לחוק. באם מצא כי הזוכה הרים את הנטל דלעיל עובר הכדור למגרשו של הצד השלישי ועליו לשכנע בקיום הצדק סביר שעמד לו, ושבעטיו נמנע מהעברת הנכס המעוקל למוציא לפועל [ראה: עש"א (חד') 26353-12-11 עיריית נצרת נ' א. ביטון מואסי בע"מ 20.6.12, פורסם בנבו].
  3. מעיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני התרשמתי כי צד ג' קיבלה את צו העיקול. מפרוטוקול הדיון בחקירתה של צד ג' עולה כי צד ג' פתחה תיק עוסק מורשה היות ובעלה החייב הסתבך בחובות והיה מנוע מלפתוח עסק על שמו. עוד מסרה צד ג' כי בעלה הינו חשמלאי ובעל תעודת חשמלאי. צד ג' הודתה בחקירתה כי אין לה כול נגיעה עסקית לתחום העסק אשר נפתח על שמה. כמו כן מחקירתה עולה כי צד ג' לא בקיאה בפרטי עסקה לדוגמא: במצבת העובדים, בהכנסות, ובתחום החשמל, וכי בפועל מנהל העסק היה החייב, וכי כול הכנסה של העסק נבעה מעבודתו של החייב כחשמלאי עצמאי. צד ג' מסרה כי על אף שהחייב לא קיבל משכורת רשמית מהעסק, הכנסות העסק היו מופקדות לחשבון הבנק בבנק לאומי אשר שימש גם את משק הבית המשותף לצד ג' ולחייב.
  4. צד ג', כפי שעולה מחקירתה ובהתאם לאסמכתאות שהובאו בפני, פתחה עוסק מורשה על מנת לאפשר לחייב להמשיך לעסוק בעבודתו כעצמאי. עוד עולה כי על אף שצד ג' קיבלה לידיה את העיקול לא הועברו הכספים בגין הצו ולא קויים צו העיקול. צד ג' בהתנהלותה פגעה בזכותו של הזוכה. אני דוחה את טענת צד ג' לפיה לא הייתה מעורבת בענייניו הכספיים של החייב, וכן לא מקובלת עליי התעלמותה של צד ג' מצו העיקול. לפיכך בהתאם למבחן הפסיקה והספרות התנהגות צד ג' לא תואמת התנהגות סבירה.
  5. לאור האמור לעיל אני מקבלת את בקשת הזוכה ומחייבת את צד ג' בהתאם לסעיף 48 לחוק הוצל"פ בסך של כ- 97,959 ש"ח נכון ליום 30/4/2012.

 

הוצל"פ 26-05759-02-1 בקשה לחיוב עירייה בהוצאות אישור להעברת נכס בטאבו ע"ש הרוכש, טרם חלוקת כספים מקופת הכינוס

החלטה מיום 15.11.09; הרשם: צחי אלמוג

לאור הנימוקים שבתגובת הכונס לא מצאתי להורות על עיכוב ביצוע החלטתי עד למתן פס"ד בערעור. מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת רוכש הנכס הזכאי לרשום את הנכס על שמו לאחר תשלום התמורה ואין להכפיפו למחלוקות שבין כונס הנכסים ובין העירייה. מדובר בסה"כ במחלוקת כספים ואם ייקבע כי על קופת הכינוס לשאת בכספים לא יקשה על הזוכה, בהיותו בנק, לעמוד בתשלום. מטעם זה גם אם עלול להגרם נזק לקופת העירייה הרי שמדובר בנזק כספי שגם בו יוכל לעמוד הבנק. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. האישורים יימסרו לאלתר.

 

הוצל"פ 01-93136-10-2 אין עירייה רשאית להתנות מתן אישור עירייה בתשלום היטלים 

החלטה מיום 5.2.14; הרשמת: מירב כפיר 

  1. לאחר שעיינתי בבקשת כונס הנכסים מחד ובתשובת העירייה מאידך, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין העירייה רשאית להתנות את מתן התעודה לרשם המקרקעין בתשלום היטל הפיתוח. 
  2. בשורה של פסקי דין נקבע, כי ההלכה לפיה רשות מקומית אינה רשאית להתנות מתן תעודות, מכוח סעיף 324(א) לפקודה, בתשלום חובו של החייב בגין תשלומי חובה, חלה גם בהליכי מימוש למימוש משכנתא. [ראה לעניין זה: רע"א 2911/95 אברהם, עו"ד נ' עיריית רמת-גן (פורסם בנבו), עת"מ 8657-01-10 ליפשיץ נ' עירית רחובות (פורסם בנבו)]. 
  3. עוד נקבע כי הוראת סעיף 324 לפקודה, הינה אך אמצעי אדמיניסטרטיבי לגבייה ואין היא שייכת למישור הזכויות המהותיות אין בהוראה זו כדי לתן לעירייה זכות מהותית על ידי הכנסת חובות שאינם אמורים לחול על קופת הכינוס לגדר חוב מובטח ובכך לגבור על זכות מהותית של נושה מובטח. הפסיקה שהתגבשה עד כה קבעה כי המדובר בהוראה מנהלית, שאינה מקנה עדיפות מהותית ואין בה כדי לייצר זכות קדימה של העירייה לגביית חובות עבר הרובצים על הנכס. [ראה לעניין זה: עת"מ 8657-01-10, לעיל, עת"מ 8657-01-10 לעיל, בג"צ קהילת ציון אמריקאית (בפירוק) נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה (פורסם בנבו), רע"א 7037/00 עיריית ראשל"צ נ' עו"ד וינבוים ואח' (פורסם בנבו)].
  4. אין באפשרותי לקבל את טענת העיריה לפיה, חוק העזר מתיר לה לעכב את מתן התעודה עד לתשלום היטל הפיתוח, שהרי חוק העזר הותקן מכוח סעיפים 250 ו- 251 לפקודה והוראותיו אינן יכולות לסתור את הפסיקה ביחס לחוק העיקרי. 
  5. כיוון שכך על העירייה ליתן בידי כונס הנכסים התעודה הנדרשת.

 הוצל"פ 01-92725-06-0 בקשה למתן הוראות לרשם המקרקעין לרשום זכויות בנכס ללא אישור עירייה לנוכח סרובה לתיתו

החלטה מיום 29.3.09; הרשמת: דבי ענת 

1.

כונס הנכסים הגיש בקשה ליתן הוראות לרשם המקרקעין לרשום העברת הזכויות בנכס לקונים ללא אישור עיריית חולון. מבקשת כונס הנכסים עלה, כי עיריית חולון התנתה מתן אישור המיועד ללשכת רישום המקרקעין בתשלום היטל השבחה החל על הנכס. עוד הוברר מן הבקשה, כי היטל ההשבחה הוטל בתקופה אשר קדמה למינוי כונס הנכסים.

2.

עירית חולון הגישה תגובתה, במסגרתה התנגדה לבקשה, תוך שהיא טוענת כי כונס הנכסים נכנס בנעלי החייב וכי חוב היטל ההשבחה הינו חוב החל על בעלי הנכס ובמהותו רובץ על הנכס ועל הזכויות בו, ועל כן, לפי הנטען, על קופת הכינוס לשאת בו.

3.

בהחלטה שניתנה לאחרונה ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים בבש"א 4849/08 תיק פש"ר 4202/07 צמרות בוני הארץ בע"מ נ' עירית פ"ת, נקבע כי ההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בבג"צ קהילת ציון קובעת, כי יום ההשבחה הוא יום אישור התוכנית המשביחה, ומיום זה נקבע גובה החיוב, הנושא הפרשי הצמדה עד ליום התשלום בפועל. לכן, נקבע, כי במקרים בהם אושרה התוכנית לפני הכינוס, תשלום החוב בגין היטל ההשבחה יעשה בדרך הרגילה של פירעון חובות בכינוס או בפירוק וכך תימנע העדפת נושה אחד על פני הנושים האחרים. משמע: משנוצר חוב היטל ההשבחה טרם מועד מינוי כונס הנכסים קופת הכינוס אינה נושאת בחוב זה. 
מוסכם על הצדדים כי היטל ההשבחה הוטל טרם מונה כונס הנכסים, ועל כן, נוכח ההלכה הנ"ל, חובת תשלום היטל ההשבחה אינה חלה על קופת הכינוס.

4.

אשר על כן, אני מורה לעיריית חולון למסור לכונס הנכסים אישור המיועד ללשכת רישום המקרקעין לצורך העברת הזכויות על שם הקונה.